ממאמץ לזרימה נינוחה ושקטה
כשאני פועלת מתוך מאמץ אני פועלת ממקום משימתי. ממקום חסר השראה ולא מדוייק שרוצה להשיג תוצאות, לעשות וי ולעבור הלאה. אני מתרוקנת, מותשת ויש מן תחושת חוסר סבלנות תמידית בתוכי. אני לא מצליחה כמו שבאמת תכננתי ורציתי והתוצאות רחוקות ממה שחלמתי.
כשאני פועלת בזרימה נינוחה ושקטה, מתוך חיבור פנימי והקשבה, התוצאות מגיעות בזמנן המדויק ואני כל הזמן נטענת באנרגיה תוך כדי תנועה. הקצב החיצוני לי תואם את הקצב הפנימי שבי. לפעמים אני משנה כיוון ועושה תכנון מחודש של המטרה הרצויה. שום דבר לא מאיץ בי. אני לא בתחושת פספוס. יודעת שכלום לא יברח. אני לא פועלת על ריק ולא פועלת כשאני עייפה. לא פוחדת לעצור ולשהות ולהמתין להשראה ולסימן שהגיע הזמן שוב לפעול ולהתקדם הלאה.
אני מדברת כשיש לי מה לתת. מסייעת רק כשמבקשים ממני עזרה. מתערבת רק כשרוצים את עצתי. ופועלת רק כשהתנועה טבעית וחסרת מאמץ.
אני לא צריכה לפעול כדי להיות יעילה. אני לא צריכה לעזור כדי להיות טובה. אני לא צריכה לסלק סבל בשביל להיות המושיעה. אני לא צריכה לדבר כדי להרגיש חשובה. אני בתנועה כשזה מרגיש מדויק, גם לי וגם למי שמעורב.
אני מסכימה לפעמים לא לדעת מה הצעד הבא. לא לדעת לאן בדיוק מוביל מה שאני עושה. אני מסכימה לשחרר את המטרה ולתת לייקום להפתיע אותי לטובה מכיוון שבכלל לא חשבתי עליו.
אני מסכימה לסמוך על התחושות הפנימיות שלי, להתחבר לרגשות שלי, לקבל החלטות בהתאם לגוף שלי. סומכת על הקול הפנימי שלי שיוביל אותי ובוחרת בדרך בה אני נוכחת בכל רגע, מחוברת לתשוקה הפנימית שמובילה אותי למה שכיף ומספק עבורי, גם אם בסופו של דבר המטרה תוחטא.
מזכירה לעצמי שהרבה יותר כיף להנות מהדרך ולגלות תוך כדי כך מטרה חדשה מאשר להתמקד, להתאמץ, לחכות כבר שהפרויקט יסתיים וגם בסופו של דבר לפספס את המטרה הגדולה. מזכירה לעצמי, שוב ושוב, כל הזמן, שאין באמת מטרה גדולה יותר מהחיים עצמם.
ולא, זה לא אומר שאני באופן גורף לא אעשה מה שלא בא לי ולא כיף לי ומעייפת אותי רק המחשבה עליו. אבל זה אומר שלפני שאעשה אותו בחוסר חשק ומתחושות אשמה שאני תקועה, אני אעצור ואתבונן בי ובסיבות שלי לא לרצות בכלל לקדם את אותה המשימה. כי תמיד, לכל אחד מאיתנו, יש סיבה פנימית ממש טובה לא לרצות להיות במאמץ, סיבה שממנה ניתן ללמוד על המנוע הפנימי האישי שלנו ועל הדלק שבלעדיו המנוע לא זז.
ואת – באילו נקודות בחיים שלך את במאמץ עכשיו?