מצורך לבחירה
לפעמים נדמה לנו שאנחנו צריכים כל מיני דברים כדי שיהיה לנו שקט פנימי. כדי שיהיה לנו כיף. כדי שנהיה שמחים ומאושרים.
אחרי השיפוץ אני אוכל למצוא זמן כל יום לשבת בנחת ולקרוא את הספר שאני ממש מחכה כבר לקרוא.
אחרי הפרויקט אני אוכל לחזור שוב מוקדם הביתה לילדים שלי.
אחרי שהבית יהיה מסודר והמטבח מבריק (והבורג בארון שהדלת שלו רופפת יהודק מחדש ו...) אני אוכל לשבת ולשתות קפה עם בן הזוג שלי. אבל אופססס..... זו כבר שעה מאוחרת מידי לקפה ואני לא אצליח להירדם אחר כך.
אחרי שתהיה לי זוגיות אני אוכל להיות סוף סוף מאושרת ולהתרגש מהפריחה ומהשמש השוקעת.
אחרי שאמצא עבודה חדשה אוכל שוב להיפגש עם חברות כי עכשיו שאני מחפשת ממש אין לי זמן, וככל שעובר הזמן ואני לא מצליחה, גם לא מצב רוח.
וכך הלאה והלאה
בשביל שקט פנימי והתרגשות ושמחה יש את הדבר שרק כשהוא יקרה אוכל סוף סוף להתחיל לחיות באמת.
ועד שהדבר ההוא קורה?
אני מנסה לרתום את כל מי שאיתי וסביבי לקידום המשימה. גם את מי שרוצה. גם את מי שלא רוצה. ובנוסף לקשיים שאני חווה מהיעדר הדבר שאני ממש צריכה שיושלם, נוסף המרמור או הכעס על מי שלא עוזר לי, או התחושות הלא נעימות שלו – על זה שהוא מרגיש מחוייב לדרך שלא הוא בחר.
והמתח שנוצר – הרי זה בדיוק הפוך ממה שאת באמת באמת רוצה. מהשקט הפנימי, ההתרגשות והשמחה.
אם לרגע תעצרי מהדבר הזה שאת צריכה ותסכימי להיזכר במה שאת באמת רוצה – בשלווה ובשמחה, אם תסכימי רק לרגע להיות באמת באמת כנה – תוכלי לראות שהמרדף אחר הדבר שאת בטוחה שאת צריכה הוא זה שמונע ממך את מה שאת רוצה.
כי הפרחים פורחים והשמש שוקעת גם כשאת בלי זוגיות. והם יפים בדיוק אותו הדבר.
כי אחרי שהפרויקט יסתיים בטוח יגיע אחד נוסף, אבל הילדים שלך כבר יגדלו וישתנו ולא יישארו אותו הדבר.
כי הקפה ממש טעים והחיוך של בן הזוג שלך ממש יפה, גם כשיש המון כלים בכיור המטבח.
כי חברות אמיתיות יאהבו אותך ויחבקו אותך גם כשלוקח לך המון המון זמן למצוא עבודה ואת מרגישה הכי לא מוצלחת בעולם ומאוד לא נינוחה.
וכי בספר שאת מחכה לקרוא יש בדיוק את התובנה שאת מחכה לה ובין כה וכה את לא משפצת שום דבר בעצמך ולא מארגנת שום דבר לשיפוץ בדיוק עכשיו.
כשאני "צריכה" - אני בתדר של הישרדות. של חוסר גמישות. אני חייבת שהדבר יקרה. אני זקוקה לו מבחוץ. וכשאני "רוצה" אני בתדר של אהבה. אני בבחירה. בהתרחבות. יש לי רצון פנימי יחד עם גמישות לגבי המימוש ואופן המימוש. עד כדי כך שכשאני רוצה שקט בתוכי, גם לשים לב לנשימה תוך כדי שטיפת כלים בכיור מביא לי את השקט. אבל כשאני צריכה לנקות את הכיור בשביל שיהיה לי שקט אחר כך – אני בקושי נושמת ורק מסתכלת בשעון ונלחצת מזה שאני מאחרת לדבר הנדרש הבא.
המתנה הגדולה כשאני עוברת מתודעת "צריכה" לתודעת "רוצה" היא הרגע המרגש הזה שאני שמה לב שאני רוצה משהו בכלל אחר ממה שחשבתי שאני צריכה – והדבר האחר הזה – הוא בר השגה בקלות ובזרימה עבורי ואני לא צריכה ולא תלויה בשבילו באף אחד ובשום דבר!
ואת – את כבר יודעת מה את באמת באמת רוצה?