פעם חלמתי לחיות בעולם שבו כל האנשים טובים. שאין רוע. שאף אחד סביבי לא פוגע בי כי הוא רוצה משהו לעצמו על חשבוני. לעקוף אותי בתור בסופר. להתקדם מהר יותר ממני בעבודה. לתקוע לי בכוונה מחיר מופקע או לחנות דווקא, רק לרגע, על מעבר החציה הכי מרכזי בשכונה.
משהו בתוכי תמיד האמין שזה אפשרי אבל החיים כל הזמן הוכיחו לי אחרת. וחיכיתי. וזה לא קרה. ואז גם האמונה קצת נחלשה. ועדיין, גם ברגעים שבהם כבר שכחתי שאני מאמינה, מידי פעם הגיעו כל מיני אנשים שהזכירו לי כמה שאני טובה. אבל עם מן ביקורת קטנה כזו, שאני טובה מידי. והיו כל כך הרבה רגעים כאלו שצעקתי בתוכי "לא נכון, אני לא טובה. אני יודעת לחיות בעולם הזה. אני יודעת להשיג כל מה שאני רוצה. ואני גם אוכיח לכם את זה!". אבל אז עבדתי, ממש ממש קשה, בלהוכיח. בלהאמין עוד פחות באמונה הטהורה הזו שאיתה הגעתי לעולם ולפיה רציתי לחיות.
היום אני יודעת שאני טובה. אני פשוט אוהבת. את כולם. פשוט מאמינה בכולם. שכולם טובים. שכולם אוהבים. כי כשאני באה בלב פתוח, באהבה כנה ותמימה, גם מי שמולי יכול להרגיש יותר בטוח להיות ממש טוב אלי חזרה.
ככה בוראים מציאות. ככה משנים עולם. לפחות את זה שסביבך. אתה מאמין כל כך שאתה חי כאילו זה כבר קרה. ואז זה באמת קורה. מן קסם שכזה.
אם אתם הייתם יכולים לקום מחר בבוקר לעולם דמיוני, עולם כזה שיש בו דבר אחד שונה לחלוטין מהעולם המוכר לכם היום, מה היה בו אחרת? אולי הוא היה מקום בטוח יותר שבו לא נפצעים ואין תאונות? אולי מקום מלא בשפע שלא חסר בו דבר? אולי זה היה עולם כזה שבו מקבלים אתכם בדיוק כמו שאתם, עם כל מה שיש – שלא צריך להיות בו בהצגה כל הזמן, כאילו הכל בתוככם שמח ומאושר ומושלם?
הסתיימו תהליכים בקליניקה ואני פנויה למי שממש רוצה להאמין, אבל החיים עד עכשיו הוכיחו לו תמיד ההפך. מכירים מישהו כזה?
Comments